כל הדרכים מובילות לרומי

קבלו וידוי: אני אוהבת טלוויזיה. או יותר נכון מכורה. צופה בלילות הארוכים תוך זפזופ קומפולסיבי בין הבורר, אחים ואחיות, ביפ ואפילו האח הגדול. וידוי 2: אני מכורה לרשתות חברתיות. יש לי כרטיס בפייסבוק, טוויטר, אני בודקת חדשות עדכניות בכל אתרי השיווק והחדשות. מקפידה להתעדכן איזה קליפ ויראלי נמצא עכשיו בראש המצעדים ובאופן כללי – נמצאת בהרבה מאוד אירועים ומסיבות וירטואליות. הידיעה שגיא פינס משדר את התוכנית החדשה שלו בשידור חי בפייסבוק שלחה אותי לסיבוב קניות של אושר בקניון.  

כמכורה לפס הרחב, אני נהנית מחיזוריהם של כל תוכנית וערוץ שמבינים שלא מספיק רק לשדר, אלא שהם צריכים להיות נוכחים בחיי גם בכל מקום בו אני נמצאת. ערוץ 10 למשל, לא רק שיצא מהקופסא של עצמו והחל לשדר את גיא פינס בפייסבוק, אלא גם גורם לי (ומסתבר שלנשים רבות אחרות) להרגיש צעירה ונחשקת במהלך הפעילות שלו בפייסבוק לתוכנית הרווק, (עד כדי כך שהשבוע במספרה שמעתי שתי בחורות מרכלות על המתמודדות ומתווכחות האם גיא גיאור באמת עד כדי כך חתיך).

מאקו מפעילה עמוד פייסבוק שמעדכן בכל רגע נתון מה קורה בבית האח הגדול, כך שגם מי שלא מחובר לערוץ 20 בטלוויזיה יכול לדעת הכל. הטוויטר של האח יכול לספר לי בכל רגע נתון מה קורה בבית המפורסם במדינה, לא רק כאשר אני בבית ליד המחשב, אלא גם כאשר אני מסתכלת באייפון שלי בתור למספרה או לא עלינו – בקופת החולים. אם שורת הסטטוס שהעלו מעלה את מפלס הסקרנות שלי, אני נכנסת וצופה בשידורים החיים.

מעבר לנוחות הגדולה ולנגישות של התכניות, אני גם עטופה בשמיכה חמימה של החברים שלי שצופים יחד איתי בתוכניות ברשת ומדברים עליהן איתי בפייסבוק. מישהו בכלל דיבר על לצאת מהמיטה?

שימו לב שאפילו הטלוויזיה שנתפסת עדיין כמדיה מנצחת, הבינה שכדי לשמור על הצופה קשוב ומתעניין, גם היא חייבת להיות רב ערוצית וליצור מעורבות אצל הצופה, ולא להסתפק במקום הקבוע והיחיד שלה – על השידה בסלון.