כל הדרכים מובילות לרומי

מה קרה פה? האם זו רק היסטריה או שהבן שלי באמת יכול להחליף אותי במשרד?

כשמישהו מתחיל לספר לי על הזאטוטים שלו, בדרך כלל אני עוטה הבעה מתעניינת ומנסה להנהן בהבנה.  הטריק הזה מתחלף בהבעה רצינית כשהוא מתחיל לספר עד כמה הילדים שלו הם חכמים ומבריקים, כשהם מתקינים לו בעצמם אפליקציה חדשה ומדליקה בסלולרי ופותחים לו כרטיס חדש בטוויטר.  כמעט כמו להחליף חיתולים להורים…

אם לפני שנה השאלה הנפוצה ביותר שבה נתקלתי היתה "מה זה טוויטר?", מסתבר שהיום אנחנו לא הרבה יותר חכמים. השאלה שאני עדיין שומעת לרוב היא "איך בכלל זה אמור לעזור לי".

מסתבר שאינסוף הכלים וערוצי המידע שמתווספים בכל דקה ודקה לא ממש עוזרים לנו להעביר את המסר ללקוח, אלא בדרך כלל רק מקשים על המפרסמים והמשווקים לבחור ערוץ מתאים, ובכך הם חוזרים להתחפר במוכר ובידוע, במקום לחדש ולשפר.

נדמה שההתקפה רבתי שמגיעה מכל חברת סלולר ושירות אינטרנטי זה או אחר בעקבות אינספור פיתוחים, יוצרת אשליה שלפיה אנחנו צריכים לשנות ולהתאים את אופן חשיבה השיווקית שלנו, בכל פעם שיוצאת גרסא חדשה לאייפון, אבל זה לא בהכרח נכון;

אפילו אם לא ניתן לעקוב אחר הקצב האדיר של החידושים, הרי שיש מספר עקרונות מרכזיים שאליהם כדאי להיצמד, ויכולים לעזור לנו לקדם תוכנית שיווקית לאורך קו מחשבה ומסר אחיד.

לפעמים, אם נתבונן היטב, נראה שרוב החידושים הם בעצם הרחבות או שימושים חדשים לאותם עקרונות מרכזיים:

Great idea – אף פעם לא מזיק להגות רעיון מופלא, אבל מסתבר שאותו הרעיון הפך כיום להיות המצרך החשוב ביותר של הפעלת המערך השיווקי לאורך ריבוי ערוצים (ועל כך בפוסט הבא…To Be continued)

קביעת מטרות ומדידה – זו ממש לא הולכת להיות משימה קלה, אבל אם נגדיר לעצמנו את מטרות הפעילות השיווקית, וכיצד למדוד אותה, נוכל להתייחס אל כל פעילות ‘חדשנית’ ופורצת דרך כאל הרחבה של הפעילות השיווקית שלנו. כך נוכל לבדוק בסוף התהליך מהו ה ROMI שקיבלנו.

המדיום הוא רק האמצעי – כל חידוש והמצאה מהפכנית הם בעצם דרכים חדשות לתקשורת וצריכת מידע, בדיוק כמו הדרכים שהיו קיימות עד כה, רק מפותחות יותר. אם נתייחס אליהם בהתאם ונגייס את האמצעים שבהם אנחנו רוצים להשתמש מתוך צורך, ולא מתוך רדיפה אחר טרנדים, נייצר את הערך הרצוי לנו.